86, Decameron
Romania
An interpretive work for the 6th story on the 8th day in Boccaccio's Decameron.
Performed by: Costinella Ungureanu
In the production of the National Theater in Romania: Cariova.
Romanian with English subtitles.
Part of an international project called the Hektomeron, which raised 100 responses to the Decameron from directors from 100 different countries.
Story 86 tells of two friends who steal a pig from their rich friend, and continue to abuse him by saying that it is he who lies to everyone that the pig was stolen from him, and for the purpose of "finding out the truth" they perform another trick, humiliate him and leave with the upper hand.
This is a novel within a novel - a novel with four (non-consecutive) parts within the Decameron. Our starting point was to present the victims and their point of view. And accordingly we let the wife, who also appears in the previous chapter (83) in which the rich man Calandrino (who actually lives in his wife's mansion) abused his wife, speak about what is going to happen in the next two chapters where Calandrino's two friends continue to abuse him until in the fourth and final chapter - the catharsis comes and the wife takes revenge on her husband. The additional victim, which may not have been seen as such at the time in the 14th century, was the pig.
"A very impressive work, both in terms of the fusion of the narrative element with the movement-expressive-choreographic element, and in terms of the suggestive work with the projected images and the intertextual inter-period interface between them (especially the black angel) and the performer with the modern appeal of her figure and outfit and the discourse of death she utters. A synchronization of medievalness and contemporaneity is created, when the process of dematerialization of the pig, its transformation from a vile material essence, in Julia Kristeva's sense, into a distilled spirit - the floating Chagall pig - is amazing, and in the background the pig's sounds are mixed with the voices of a child. And the actress – a stage volcano - is a mixture of a dancer, Femme fatal, and a witch - wonderful..."
Prof. Gad Kaynar.
And so, in our interpretation of the sixth story on the eighth day (86) we reacted to the structure of the entire book, and to the path we took in the investigation preparing for the work, and incorporated personal, reflexive and critical materials into it. Starting with the prologue in which the actress films her way to the theater and shares what is happening outside, an opening image in which the actress tries to play with the audience and shares her frustration at its absence during the epidemic, ending with the image revealing the progress we made along the way and the final image focusing on our concrete interpretation of the story. Reflexivity was the name of the game.
The work consists of 4 short pictures, which do not reflect the entire inner novel, and is not divided according to the chapters in the inner novel.
בסיפור 86 מסופר על שני חברים שגונבים לחבר העשיר שלהם חזיר, וממשיכים התעלל בו באמרם שהוא זה שעובד על כולם שגנבו לו את החזיר, ולצורך "בירור האמת" מבצעים תעלול נוסף, משפילים אותו ויוצאים כשידם על העליונה.
מדובר ברומן בתוך רומן - רומן ולו 4 חלקים (לא עוקבים) בתוך דקאמרון. נקודת המוצא שלנו היתה – להנכיח את הקורבנות ואת נקודת מבטן. ובהתאם נתנו לאישה, שמופיעה גם בפרק הקודם (83) בו התעלל הגברבר העשיר קלנדרינו (שלמעשה חי באחוזה של אישתו) באישתו, לדבר על מה שהולך לקרות בשני הפרקים הבאים בהם זוג החברים של קלנדרינו ממשיך להתעלל בו עד שבפרק הרביעי והמסכם - מגיע הקטרזיס והאישה נוקמת בבעל. הקורבן הנוסף, שאולי אז, במאה ה14, לא נתפס כקורבן, הוא החזיר.
86, דקמרון
רומניה
מאת לילך דקל-אבנרי
יצירה פרשנית לסיפור ה6 ביום ה8 בדקאמרון של בוקציו.
בביצוע: קוסטינלה אונגוריאנו
בהפקת התאטרון הלאומי ברומניה: קריובה.
רומנית עם כתוביות באנגלית.
חלק בפרויקט בינלאומי בשם הקטמרון, שהעלה 100 תגובות של בימאים מ 100 מדינות שונות לדקאמרון.
וכך בפרשנות שלנו לסיפור השישי ביום השמיני (86) הגבנו למבנה הספר כולו, ולמהלך שעשינו בחקירה לקראת היצירה, ושילבנו בתוכו חומרים אישיים, רפלקסיביים וביקורתיים. החל מהפרולוג ובו השחקנית מצלמת את דרכה לתאטרון ומשתפת במה שקורה בחוץ, תמונת פתיחה בה השחקנית מנסה לשחק עם הקהל ומשתפת בתסכול שלה מהעדרו בימי המגפה, וכלה בתמונה החושפת את המהלך שעשינו בדרך והתמונה האחרונה המתמקדת בפרשנותנו הקונקרטית לסיפור. רפלקסיביות היה שם המשחק.
היצירה מורכבת 4 תמונות קצרצרות, שאינן משקפות את הרומן הפנימי כולו, ואיננה מחולקת לפי הפרקים ברומן הפנימי.
"יצירה מאוד מרשימה, הן מבחינת המיזוג של היסוד הנרטיבי עם היסוד התנועתי-אקספרסיבי-כוריאוגרפי, והן מבחינת העבודה הסוגסטיבית עם הדימויים המוקרנים והממשק האינטרטקסטואלי הבין-תקופתי ביניהם (בעיקר המלאך השחור) לבין הפרפורמרית עם האפיל המודרני של דמותה ותלבושתה ושיח המוות שהיא משמיעה. נוצרת סינכרוניזציה של מדיאבליות ועכשוויות, כשתהליך הדה-מטראליזציה של החזיר, הפיכתו ממהות חומרית בזויה, במובן אליו מתכוונת קריסטבה, לרוח מזוקקת -החזיר השאגאלי המרחף - הוא מדהים, וברקע פעיות החזיר מהולות בקולות ילד. והשחקנית – וולקנו בימתי - תערובת של רקדנית, פאם פאטאל, ומכשפה – נפלאה..."
פרופ' גד קינר.
